דיאטות "ניקוי רעלים" או "דיאטות צום" אלו דיאטות מחמירות וקצרות טווח שנהפכו למאוד פופולאריות בשנים האחרונות. דיאטות אלו מתיימרות לסלק רעלים מגופינו, לשפר את הבריאות ולסייע בירידה במשקל. דיאטות אלו נעות מצום מוחלט, שתיית מיצים וגישות שונות בשינוי צריכת המזון ולעיתים כרוכות בשימוש במשלשלים, חוקנים תרופות משתנות ו"מזונות מטהרים". הכוח המפתה כנראה טמון בהבטחה שלהן לטיהור ולגאולה, לשיפור הבריאות, ניקוי הדם, ניקוי הכבד, ירידה במשקל, העלמות דלקות, שיפור בכאב ועוד.
מהם הכימיקלים שאליהם אנו נחשפים והאם הם מזיקים ברמת החשיפה הנוכחית?
חלה עלייה ניכרת במספר הכימיקלים שאליהם אנו נחשפים בתעשייה העולמית. ידוע שכימיקלים סינתטיים מצטברים בגופינו ובכמות גבוהה יכולים להיות רעילים. לדוגמא, מזהמים אורגנים עמידים (POPs) מצטברים ברקמת השומן וחומרים אחרים כמו ביספנול A (BPA) הנמצא בתעשיית הפלסטיק גם מקושר לבעיות בריאותיות כגון שינויים הורמונליים, סוכרת ומחלות קרדיווסקולריות. תעשיית "ניקוי רעלים" יצרה את הרעיון שכל רמה של כימיקל זר בגופינו צריך לעורר דאגה, אמנם רעיון זה איננו מבוסס. ארגון הבריאות העולמי (WHO) יצא בהצהרה בשנת 2012: "למרות שברור שיש מספר כימיקלים שיכולים להתערב בתהליכים הורמונליים, ישנן ראיות חלשות לכך שבריאות האדם מושפע לרעה ע"י חשיפה לאותם חומרים כימים פעילים". בנוסף לכימיקלים הסינתטיים, מצטרפים גם חומרים הנמצאים בסביבה באופן טבעי כגון עובשים, יוד החשוב לפעילות בלוטת התריס אך בעודף עלול לגרום לבעיות וכן מספר מתכות כבדות כמו כספית, עופרת, קדמיום, ארסן ואלומיניום.
האם יש תפקיד לתזונה בניקוי רעלים?
נכון להיום, לא נעשו מחקרים קליניים התערבותיים שבדקו את האפקטיביות של "ניקוי רעלים". קומץ המחקרים שנערכו הינם בעלי מגבלות משמעותיות באופן ביצוע המחקר, למשל גודל מדגם קטן, מחסור בקבוצת ביקורת וגם הסתמכות על דיווח עצמי וכלי הערכה איכותניים (תחושות, רגשות וכד') וללא כלי הערכה כמותיים (בדיקות דם, שתן, צילום וכד'). אולם ישנם מספר מחקרים ראשוניים המצביעים על רכיבים תזונתיים מסוימים בעלי תכונות לניקוי רעלים. לדוגמא, נמצא שכוסברה גורמת לסילוק קדמיום בדגים,אך בשלב זה המנגנון איננו ידוע ומכיוון שלא נערכו מחקרים בבני אדם קשה לדעת עד כמה רלוונטיות תוצאות אלו לגבינו. דוגמא נוספת היא חומצה מאלית, חומצה ציטרית (חומצת לימון) וסוקסינט שנמצאו יעילות בהפחתת אלומיניום בעכברים. יחד עם זאת, במחקרים אלו העכברים קיבלו מינון של 50 מ"ג\ק"ג לשבוע ואילו הכמות הנסבלת בבני אדם (לפי FAO\WHO) הינה 2 מ"ג\ק"ג לשבוע. על כן, עובדה זו מעלה ספק באם חומצות אורגניות אלו בעלות השפעה מטהרת בבני אדם. בנוסף, יש לציין ששמירה על רמה תקינה של ברזל, סידן ומגנזיום (מינרלים חיוניים) בגוף, מגנה מפני הצטברות של אלומיניום.
האם ניקוי רעלים אפקטיבי לירידה במשקל?
דיאטות ניקוי רעלים ידועות בהורדת במשקל בטווח הקצר אולם אין ראיות לשמירה על המשקל בטווח הארוך. יש לזכור כי ידוע שדיאטות מצליחות ב-20% מהמקרים. אחת הסיבות לחוסר ההצלחה הינה מנגנוני הגנה הקיימים בבני אדם ובחיות כנגד ירידה קיצונית במשקל העלולה להוביל לחוסר פוריות ואף למוות. מנגנונים אלו כוללים שינויים הורמונליים המובילים להגברת הרעב ולירידה בהוצאה האנרגטית ולכן לעצירת הירידה במשקל. בנוסף, צום גורם לעלייה בקורטיזול (הורמון שעולה במצבי סטרס), עלייה זו מובילה להגברת התיאבון ולעלייה במשקל. דיאטות ניקוי רעלים מעלות את רמת הסטרס עקב כמויות נמוכות של אנרגיה ונוטריינטים ולכן עלולות להוביל לאכילה מוגזמת ולעלייה במשקל בעתיד.
מהם הסיכונים הבריאותיים בניקוי רעלים?
הגבלה קיצונית באנרגיה וצריכה בלתי מספקת של רכיבים חיוניים עלולות להוביל לתת תזונה. צום קיצוני עלול להוביל למחסור בחלבון וויטמינים, חוסר איזון אלקטרוליטי, חמצת מטבולית ואף למוות. גם צריכה עודפת של תוספים, משלשלים, משתנים ואף מים גורמת לבעיות בריאותיות. כמו כן, יש המדווחים על תופעות לוואי כגון כאבי ראש, כאבי בטן, קשיי ריכוז, תשישות ועוד.
לסיכום, גוף האדם כולל מערכות מאוד מתוחכמות לסילוק רעלים, בניהן הכבד, הכליות, מערכת העיכול, העור והריאות. אין מספיק ראיות שתומכות בשימוש בדיאטות לניקוי רעלים לצורך ירידה במשקל/טיהור הגוף/שיפור הבריאות. אם ניקח בחשבון את ההוצאה הכספית שעולה לנו, ראיות לא מבוססות וסיכונים פוטנציאלים בריאותיים, נשאלת השאלה, האם זה שווה את זה? הדרך הטובה ביותר לטהר את גופינו היא באמצעות שתיית מים מרובה, שינוי הדרגתי לסילוק המזון המהיר והכנסה של פירות, ירקות וצריכה של תזונה מאוזנת ובריאה. כמובן שמומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית לפני תחילת התהליך.
