תוספי תזונה הינם ויטמינים ומינרלים המופקים ממזונות או מיוצרים במעבדה. על פי הערכות, שוק תוספי התזונה מגלגל כ- 41.2 מיליארד דולר בשנה! על אף השימוש הנרחב, רוב האנשים הצורכים תוספי תזונה מתקשים לפענח את תוויות המוצרים ואינם יודעים כיצד לצרוך את התוסף באופן אפקטיבי ובטוח לשימוש.
מי משתמש בתוספי תזונה ומהן הסיבות לשימוש בהם?
נתונים סטטיסטים על צריכת תוספי התזונה מראים כי השימוש בתוספי תזונה שכיח יותר בקרב נשים מאשר בגברים, כשליש מהילדים בארה"ב לוקחים תוסף תזונה ובמרבית המקרים, השימוש בתוספי התזונה נעשה על פי בחירה אישית ולא על סמך המלצה מגורם מוסמך. יש לציין כי רק כ- 16% מהשימוש בתוספי תזונה אצל ילדים נעשה בעקבות המלצה של גורם רפואי. כששאלו הורים מדוע הם נותנים לילדיהם תוסף תזונה עלו הסיבות הבאות: שמירה על בריאות, תיסוף לתזונה, חיזוק מערכת החיסון ומניעת מחלות.
מה השיקולים שכדאי לקחת בחשבון כשמחליטים האם לקחת תוספי תזונה?
כשזה מגיע לבחירה האם לקחת תוסף תזונה כזה או אחר, כדאי לקחת בחשבון כי כל קפסולה של התוסף מכילה מלבד רכיב התזונה הרצוי גם חומרים נוספים התורמים-לצבע, ריח, טעם, מרקם, ויציבות אשר מידת השפעתם הבריאותית עדיין נחקרת. בנוסף, אי אפשר להתעלם מהמחיר- שימוש בתוספי תזונה יכול להוסיף הוצאה של מאות שקלים בחודש ובמידה ואין צורך ממשי לשימוש בתוסף, זוהי הוצאה שאינה מצדיקה את עצמה. מסיבות אלו ועוד ההנחיות האמריקאיות ממליצות כי הצרכים התזונתיים יסופקו קודם כל על ידי מזון.
מתי מומלץ לקחת תוספי תזונה?
בתזונת העולם המערבי כיום, קיים מחסור ברכיבי מזון כגון ויטמינים ומינרלים. צריכה מועטה של מזונות המכילים את רכיבי התזונה הללו גורמת לדאגה בקרב ארגוני בריאות הציבור. בכדי לדעת האם לקחת תוספי תזונה, איך לבחור את תוספי התזונה הנכונים, ואיך להשתמש בהם באופן בטוח לשימוש כדאי להתייעץ עם דיאטנית קלינית מוסמכת אשר פועלת על פי הנחיות ממחקרים עדכניים ומקורות מידע מבוססים.
איך תוספי תזונה יכולים לעזור?
תוספי תזונה יכולים לעזור לאדם להגיע לצרכיו התזונתיים או לטפל בחסר קיים. צריכה תזונתית לא מספקת יכולה להיגרם כתוצאה מהגבלה קלורית- למטרת ירידה במשקל או כתוצאה מתאבון ירוד או מחלה. מצב נוסף בו יש חשש למחסור ברכיב תזונה הוא כאשר מפסיקים לצרוך את אחד מקבוצות המזון באופן קבוע (בעקבות התוויה רפואית-אלרגיה/רגישות/מחלה או טרנד דיאטה), או כשצורכים מזונות הדלים ברכיבי תזונה על אף צריכה קלורית מספקת או מופרזת, מצב האופייני לתרבות השפע והתזונה המתועשת בעולם המערבי. האוכלוסיות הרגישות יותר לחסרים תזונתיים הינם- קשישים, נשים בהריון, אנשים הצורכים אלכוהול בכמות ובתדירות גבוהה, צמחונים, טבעונים ואנשים עם צרכים תזונתיים גבוהים בשל מצב בריאותי או בעקבות שימוש כרוני בתרופות מסוימות.
כיצד מעריכה הדיאטנית האם קיים צורך בתוספי תזונה?
על מנת להעריך האם קיים חוסר ברכיב תזונה כזה או אחר ומה כמות התוסף הנכונה לקחת, הדיאטנית תערוך תשאול מקיף של הרגלי האכילה ותשקלל את הצריכה היומית מהמזון של הגורם אותו תרצה לתסף. ישנם מקרים בהם צריכה מוגברת בעקבות תוספי תזונה עלול לגרום להרעלה. לכן, יש לקחת בחשבון, בין היתר, מהי הכמות המרבית אותה יכול האדם לצרוך מבלי לסכנו.
מהם השיקולים של הדיאטנית או הרופא המטפל בבחירת תוספי תזונה?
o בעיות רפואיות העלולות להפריע לספיגת תוספי התזונה.
o אינטראקציה בין תוספי התזונה ותרופות, אשר עלולה להפריע לספיגת אחד ממרכיבי התוספים או התרופה.
o לצורות שונות של רכיבי תזונה יש יכולת ספיגה שונה בגוף. והאפקטיביות של רכיב התזונה מושפע מצורתו הכימית ומכמותו.
מתי ישנו יתרון ללקיחת תוספי התזונה?
ישנם שלבים בחיי האדם הבריא בהם נמצא כי היתרון לתיסוף תזונתי גדול לעומת הסכנה העלולה לנבוע ממחסור. לכן ארגונים עולמיים ככלל ומשרד הבריאות בפרט מצאו לנכון לצאת בהמלצות גורפות במצבים אלו לכלל האוכלוסייה, תוך מציאת המינון הנכון למניעת צריכה עודפת.
מהן ההמלצות הגורפות של אירגוני הבריאות ללקיחת תוספי תזונה?
לגיל הינקות:
• ויטמין D3 במינון של 400 יחידות בינלאומיות [במרבית המוצרים-2 טיפות, יש לקרוא את ההוראות על גבי המוצר], מומלץ לכל תינוק (יונק ושאינו יונק) החל מהלידה ועד תום החודש השנים עשר לחיים.
• ברזל במינון של 7.5 מ"ג ליממה, מומלץ לכל תינוק מתום החודש הרביעי עד תום החודש השישי ו-15 מ"ג ליממה מתחילת החודש השביעי ועד תום החודש השמונה עשר. (יחד עם זאת, ניתן להפסיק את תוסף הברזל בגיל 12 חודש בילדים שביצעו ספירות דם והם לא נמצאו אנמיים, ולא נמצאה עדות לחוסר ברזל בדמם).
• יש לציין כי המינונים עלולים להשתנות בקרב פגים, תינוקות עם מצב בריאותי ירוד, תת ספיגה קשה ואלו הצורכים תרופות באופן קבוע.
להריון:
• חומצה פולית במינון 400 מק"ג ליום, התוסף מומלץ לנשים במהלך שנות הפוריות. במיוחד בשלושת החודשים הקודמים להריון.
• יוד במינון של 250-150 מק"ג ליום, מומלץ להתחיל לקחת לפחות חודש לפני שהאישה מתכננת להרות, למשך כל ההיריון ותקופת ההנקה.
• ויטמין D3במינון של 200-400 יחידות בינלאומיות (מקביל ל-10-5 מק"ג) ליום, מומלץ במשך כל תקופת ההיריון ותקופת ההנקה.
• ברזל במינון של 30 מ"ג ליום למשך כל ההיריון ותקופת ההנקה.
• יש לציין חלק מהתוספים הנ"ל מצויים במינון המתאים בפרה נטאל לנשים בהריון, בכל מקרה כדאי לוודא זאת.
לאנשים מעל גיל 50:
• ויטמין B-12 במינון 2.4 mg/day מומלץ למבוגרים, מעל גיל 50- גיל זה מקושר לריבוי מקרים של דלקת קיבה ניוונית אשר מפחיתה את יכולת ספיגת ויטמין B-12 הקיים במזונות.
לאנשים הסובלים ממחלות עיניים הקשורות לגיל המבוגר:
• מולטי ויטמין המכיל- ויטמיןC, ויטמין E , אבץ, ונחושת בכדי לעכב את התפתחות מחלת העיניים. על פי האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים.
• יש לציין כי בבחירת המולטי ויטמין יש לקחת בחשבון כי תיסוף בטא קרוטן נמצא קשור בסיכון לסרטן ריאות אצל מעשנים ובכל מקרה יש להתייעץ עם דיאטנית קלינית או רופא מטפל בהתאמת התוספים.
לסיכום, השימוש האופטימלי בתוסף תזונה יהיה כזה שיוביל לקידום בריאות תוך צמצום סיכון לצריכה עודפת. לכן, לפני שאתם צורכים תוסף תזונה, אנא זכרו כי יש לכך השלכות בריאותיות וכדאי להתייעץ עם דיאטנית מוסמכת או עם הרופא המטפל.
