כידוע גופנו הוא מכונה מאוד מורכבת.
להלן רשימה קצרצרה של התפקידים שגופנו אחראי עליהם:
- הפקת אנרגיה לצורך תנועה, שמירה על חום, חילוף חומרים.
- תיקון הנזקים ובנייה מחדש של הרקמות שנפגעו או הזדקנות.
- הגנה מפני נזקי הסביבה החיצונית : זיהומים, חיידקים, קרינת השמש, קור וחום.
- אחראי על תפקוד מערכות שונות כגון פעילות המח, מערכת לב ריאה, מערכת השרירים ועוד.
לצורך ביצוע תפקידים מורכבים אלה, הגוף זקוק לחומרים שיסייעו לו לעשות את עבודתו:
חומרי בניין, חומרי הגנה וחומרי "דלק".
מאיפה הגוף משיג את כל החומרים הללו? כמובן מהמזון- מהאוכל שאנחנו צורכים.
רק צריכה של חומרי מזון מסויימים בכמויות ופרופורציות נכונות תאפשר לגופנו לתפקד בצורה המיטבית! עודפים או מחסורים של אותם החומרים יביאו להפרה באיזון וכתוצאה מכך לפגיעה בתפקוד הגוף. יתרה מזאת, עודפים של חומרים מסויימים יביאו ליצירת עומסים כבדים על מערכות הגוף (כגון עודף שומן) ולפעמים יגרמו אף לרעילות. מכאן נובע שהאוכל שאנחנו צורכים הינו בעל תפקיד וחשיבות עליונה בתפקוד גופינו וכתוצאה מכך- בריאותנו, המראה החיצוני שלנו והרגשתינו.
נשאלת השאלה: אם הטבע יצר מכונה כל כך משוכללת כמו גוף האדם, למה הוא לא נתן לנו ידע על איך וכמה צריך לאכול בכדי לאפשר את התפקוד המיטבי של מכונה זו?
הנה כמה סיבות לכך:
כיום, הסביבה המודרנית שונה מאוד מהסביבה המקורית והטבעית שבה חי האדם והתפתח לאורך האבולוציה. הדבר מתבטא בכך שהמזון בעולם המערבי מאוד מגוון ולרוב לא בריא ונמצא בהישג יד בכמויות כמעט בלתי מוגבלות.
בנוסף, רמת הפעילות הגופנית בימינו היא נמוכה. מסגרות חברתיות ולחצים נפשיים יצרו סביבה שהיא רחוקה מסביבתנו הטבעית. כמו כן הצורך הראשוני "לאכול מתוך רעב בלבד" כמעט ולא קיים כיום אצל אנשים. רבים מאיתנו רואים באוכל מקור להנאה, אנחנו "יוצאים לאכול", אכילה הפכה לסוג של בילוי ולתחביב. אכילה בקרב האנשים המודרניים קשורה במצבים רגשיים שונים (רע לנו- אנחנו מחפשים נחמה באוכל, טוב לנו- אנחנו חוגגים עם הארוחה).
יתרה מזאת, מסגרות חברתיות ומיקום גיאוגרפי משפיעים על התזונה. במדינות שונות קיימים הרגלי אכילה שונים, כלומר המיקום הגאוגרפי של כל אדם ואדם יוצר אילוצים לגבי המזון אותו הוא צורך.
כמו כן התזונה של שכבות אוכלוסייה שונות הינה שונה, כך למשל התפריט הטיפוסי של אנשי הייטק נבדל מהתפריט של פועלי בניין. יתר על כן עודף מידע וגישות בנושא התזונה שנמצא ומשווק על ידי התקשורת רק מקשה על ההבנה מה ואיך צריך לאכול כדי להיות בריאים, להרגיש ולהיראות טוב. עובדה זאת יוצרת בלבול ולאדם שהוא לא איש מקצוע לרוב אין את הכלים שבאמצעותם הוא יכול להבדיל בין האמת לשקר, בין המידע המהימן למוטעה.
מכל הסיבות הללו עולה חשיבות המקצוע– הדיאטן דיאטנית או התזונאית:
דיאטנים הם אנשי מקצוע בכל הנושאים הקשורים לתזונה. על מנת להיקרא דיאטן/דיאטנית קלינית חובה לרכוש השכלה אקדמית – תואר ראשון במדעי תזונה ((B.Sc.Nutr ולאחר מכן לעבור הכשרה מעשית במוסדות הבריאות (סטאז" בבית חולים, קופת חולים ובקהילה). תוכנית הלימודים במדעי התזונה כוללת קורסים מגוונים כמו: ביולוגיה, כימיה, גנטיקה, סטטיסטיקה, אנאטומיה, פיזיולוגיה, תזונת האדם, פתולוגיה ומחלות, אנדוקרינולוגיה, תזונת ספורט, פסיכולוגיה ועוד. הדיאטנים הם אנשי מקצוע בלעדיים הרשאים לאבחן ולטפל בבעיות ומצבים הקשורים לתזונה.
דיאטנים מתרגמים את הידע המדעי בנושא התזונה למעשים. הם אחראים לבניית המלצות אישיות ברמת האדם הבודד וכן ברמה הכללית לכל האוכלוסיה. חשיבותו של מקצוע הדיאטן היום הולכת וגדלה בזכות המודעות של הרפואה המודרנית לתפקיד המכריע של התזונה במניעת מחלות רבות כמו : סוכרת, מחלות לב, לחץ דם, סרטן ועוד. דיאטן/ית הוא היועץ המקצועי שלכם בכל שאלה ונושא ההקשור לתזונה נכונה, בריאות ושמירה על המשקל המיטבי!
מה ההבדל בין "תזונאית" או "תזונאית הוליסטית" לבין דיאטנית/תזונאית קלינית?
במציאות של היום, הרבה אנשים מכנים את עצמם "תזונאים" או "תזונאים הוליסטיים", גם אם לא עברו הכשרה מקצועית מתאימה. אף כי גם בקרב מי שמגדירים את עצמם "תזונאים" ו"תזונאים הוליסטיים" יש אנשי מקצוע טובים ואפילו מצוינים, יש בהם גם בוגרים של קורס קצר ברפואה אלטרנטיבית, שעסק גם בתזונה "על הדרך", או כאלה שעברו הכשרה של חברה מסחרית המשווקת תוספי מזון או ויטמינים. כמובן שאין זה מספיק. ההבדל המשמעותי בין התזונאים למיניהם לדיאטנים הקליניים הוא זה: רק דיאטן קליני או דיאטנית קלינית, בעלי תואר אקדמי, הם גורם טיפולי פרה-רפואי מוסמך, המוכר על-ידי משרד הבריאות ומוסדות הבריאות.
מעוניין להתייעץ עם דיאטנית קלינית מוסמכת? פנה לדיאטנית עד הבית.
